מרבה נכסים

כל הארץ אוהלים, אוהלים, ואנחנו פינינו את הדירה שלנו – ולא שכרנו דירה אחרת במקומה. ארזנו כמה תיקים – תיק יד לכל חבר משפחה, ותיק גדול משותף. וזהו (בתוך שבוע התברר שגם זה יותר מדי).

איזו הקלה!

כשיצאנו לדרך נדהמנו כשהתברר שהציבור משתתף בצערנו על חיי הנוודות שהתגלגלנו אליהם. אנשים שואלים אותנו מה איתנו, וכשאנחנו עונים בחיוך "ביקרנו בני משפחה וחברים והקמנו אוהל בלוינסקי", הם מנידים בראשם בצער (טוב, עדיין לא הספקנו לישון בו…).

"את חושבת שכל אחד בעצם נכסף להיות במצב של שחרור מהכל?", אבי שואל. שאלה טובה. נדמה לי שלא. החירות היא דבר די מאיים בשביל אדם מן היישוב. מאוד קשה לנהל שגרה נינוחה בתנאים של שינוי בלתי פוסק.

ועכשיו – החופש הגדול באמת. חופש מתוכניות, חופש מרכוש, אפילו כמעט חופש מעבודה (עובדים רק מעט, וממילא אנחנו לא משלמים שכירות). לא שגרה, אבל איזו נינוחות.

זה התחיל באריזות לקראת הנסיעה ופינוי הבית משטויות. זה סוד גלוי שבתים צוברים כמות בלתי נתפסת של שטויות בטכנולוגיה שלקוחה מהארי פוטר – בגומחות ונקיקים  נסתרים ברחבי הבית מסתתרים חפצים שתופסים נפח הרבה יותר גדול מכל הארונות, הבוידעמים והמגירות. זה מין פלא כזה. אלא שכאשר מכניסים דברים לשקיות זבל גדולות וארגזים, הם חוזרים לגודלם האמיתי והאימתני. וכך העפנו מהבית כמויות אדירות של רכוש שנראה מאוד חיוני קודם, כשעוד היינו יושבי קבע.

ציוד חיוני ליושבי קבע

בצעד דרמטי, שעדיין קשה לי לעכל, העפתי לרחוב כשני טון בגדים שלי ושל כליל. בגדים שחשבתי שהם ממש חשובים, ואפילו את המכנסיים בוורוד זרחני! הם פשוט לא נכנסו למזוודות לאנגליה, ונראה לי הזוי לשמור בארץ כל כך הרבה בגדים אחרים שיחכו לי. ובכל זאת, השכם בבוקר, כאשר כבר ישנו בסלון (כי את המיטה של נור ושלנו כבר מסרנו הלאה), התעוררתי בלב נחמץ לשמע פועלי הזבל שמעמיסים את אוסף הבגדים שלי למשאית הזבל. איזה בזבוז. לו רק היה לנו זמן לקחת אותם לוויצו, או לפינת הקחתן שבשדרות לו הייתי רוטשילד. אבל לא היה לנו פנאי.

ככה זה נראה, בערך (בכל זאת, אני דור שלישי)

רק אחרי שהעמסנו את התיקים ויצאנו מהבית – והפעם באופן סופי – הסתכלנו זה בזו וחייכנו. המאוויים שלנו נראו כל כך אפשריים לביצוע, עיתותינו בידינו, וכל מה שיכולנו לעשות למען גורלנו כבר עשינו. עכשיו יוצאים לדרך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s