איך לבחור שירי ערש לילדים, חלק ב'

שירים ששרתי לכליל

לחצו כאן לחלק הראשון של הפוסט, על שירי ערש למהגרים.

או כאן, לפוסט על שירי הילדים המורבידיים של הבריטים.

***

לפני שעברנו לאנגליה יכולתי להרשות לעצמי לשיר לכליל גם באנגלית. היו חודשים שבהם שני השירים האהובים ביותר עלינו היו Swing low ו-the river is flowing.

.

טוב להתפלל למישהו לפני השינה, גם אם לא מאמינים שיש בשמים דוד כזה שקוראים לו אלהים. מה גם שהיא לא הבינה את המלים ואין דבר יותר מערסל משירי גוספל. אני אוהבת לשיר גוספל. לפני שעברנו לאנגליה, יכולתי לשיר לה בלי חשבון שירים של הביטלס, של בוב דילן ושל לאונרד כהן. מצא חן בעיני הרעיון שהאוצרות שנחשפתי אליהם בגיל ההתבגרות ילוו אותה מגיל העריסה. ואלו גם באמת שירים יפים שכיף לשיר. היום אני גוזרת על עצמי התנזרות משירים באנגלית ודבקה בשירים בשפת אמי, כמו שאמהות מהגרות ברחבי העולם מתעקשות לעשות. זה חינוך, מה לעשות.

גם בישראל רוב השירים שלה היו, כמובן, בעברית. אלא שיש לי אוורסיה נוראית לרוב שירי הילדים הקאנוניים. "נומי נומי" דוחה אותי עוד הרבה לפני שמגיעים לשורה על אבא עם השעות הנוספות שלו והמתנות. עם ההימנון ליקינטון הגעתי ליחסים סבירים ברבות השנים. אז מה לעשות? לשמחתי יש כמה מציאות של ממש בפנתיאון הישראלי. כמובן, שירי הכבש הששה עשר עם הלחנים המופלאים של יוני רכטר, אבל גם כמה משירי "הילד הזה הוא אני" ובראשם הפייבוריט האירוני והחד כתער "אני מוכן", בביצוע נוגה של דיויד ברוזה הצעיר ובלחן המורכב של אבנר קנר.

בכבש הששה עשר, השיר הכי אפקטיבי מבחינת מהירות ההרדמה היה ללא ספק "רעמים וברקים", שעבד אפילו כמרגיע בנסיעות. את "הילדה הכי יפה בגן" תמיד קצת התקשיתי לשיר, כי מרגע שעמדה על דעתה היא שאלה אותי אם מדובר בה, והרי כל הפואנטה של השיר היא ש1) לא ו-2) היא בכלל לא הלכה לגן. וכמובן הלהיט "מה עושות האיילות בלילות", שמקורות יודעי דבר טוענים שיוני רכטר אומר שרוב האנשים מזייפים כשהם שרים אותו, והשיר שאין לו סוף "לילה טוב", שתמיד קיוויתי שהיא תירדם לפני שאגמור לשיר אותו, ותמיד התבדיתי.

אולי זה בגלל העייפות הכרונית שאופיינית להורים לפעוטות ואולי בגלל שנעשיתי סנטימנטלית והתגעגעתי לימי נעורי, אבל העובדה היא שלצד להיטי הילדים שרתי בעיקר שירי רוק ומשירי חווה אלברשטיין ומתי כספי.

השיר הראשון שקלטתי שהוא למעשה שיר ערש הוא "איש קטן בטלוויזיה" של טאטו – לא בדיוק התפריט הרגיל של שירי ערש, ודורש גמישות מסוימת בשורה על ממתקים מידי זרים. זה גם לא בדיוק משהו שקל למצוא ביו-טיוב. הנה גרסה מאוחרת מהופעה:

באותו אזור, אחד השירים האהובים על כליל לפני השינה הוא "פרח שחור" של כרמלה-גרוס-וגנר, שבו יש גם מוות וגם קיטש וגם אפלה וגם אור וגם לחן כזה רגוע וערן צורי שבדיוק מתאים למטרה:

כשהיא היתה פיצית נהגתי לשיר לה גם את "בערב ב' כסלו", אבל אני חושבת שאבי רמז לי שזה קודר מדי. למזלנו, יש שיר אופטימי בטירוף ומקסים ממש – שיר ערש דינוזאורי ("לך לישון דינוזאור פיצפון / דינוזאור קטן רק חצי טון"), שמשום מה לא נמצא ביו-טיוב אבל הוא פשוט יצירת מופת עם מלים מקסימות ולחן מופלא ועדין שהייתי לוקחת איתי לפה לו רק לא היה מוקלט על קסטה (כן, כן) מאז שנת 1994 בערך…

לרגעים הקיטשיים באמת, ואחרי שהפעוטה המרדנית סירבה להירדם לפני שמיציתי את הרפרטואר שלי, הייתי שומרת את אילנה, שיר האהבה הכי נאיבי בעולם.

עם השנים עברתי לשירים איטיים אחרים, שהזכירו לי תמיד את הקומיקס של עידו אמין:

אמא: הו, כמה יפה ששוב מנגנים את שירי ארץ ישראל הישנה. הו, חורשת האקליפטוס… מה אתה אומר, הדור הצעיר סוף סוף מעריך את השירים היפים של פעם?

הבן (באדישות): היה פיגוע.

< אמא פוערת פה בחוסר אמון וזעזוע>

אז כן, שרתי לה את "ימי בנימינה" ואת לילות הקיץ החמים ואת שלל שרב, והיא אהבה לבקש את השיר על הילד שדיבר עם כוכבים, ולפעמים היתה שואלת אותי מה בעצם קרה לו, וזה באמת דבר שקצת קשה להסביר לילדה בת שנתיים וחצי, או לאמא שלה ששואלת את עצמה את אותה שאלה לעתים קרובות מדי.

כשעברנו לאנגליה נעשיתי מודעת מאוד לעובדה שהעברית של לילה כבר אינה משובחת כשהיתה. מיהרתי לקרוא לעזרי את לאה גולדברג, מהמשוררות האהובות עלי בעברית ואולי בכלל. חלק מהשירים שלה הם בשבילי מטריושקה של דימויים, שאפשר לקרוא גם כסיפור על ממלכה אמיתית במרחב הפיזי, וגם על ממלכת הנפש הפנימית הבודדה, שמתישהו מישהו כבר יעלה אליה לרגל ובחכמה טובה ייפתח לו השער.

(עכשיו לכו תסבירו לאנשים שלא גדלו בישראל למה את כל השירים הסנטימנטליים הישנים האלה שרים אנשים במדים. בעצם, אולי לכו תסבירו את זה קודם כל למישהו שגדל בישראל…)

חוץ מזה השאירה לי לאה גם את שירי ארץ אהבתה, שיש האומרים שהיא ליטא ויש האומרים שהיא ישראל.  לשיר הזה יש הצלחה אדירה אצלנו, אבל גם מחיר בדמות הפדנטיות האינסופית של כליל, שלמעשה מסרבת להירדם עד שאגיע לבית השלישי והיא תוודא שלא התבלבלתי במלים (כי בפזמון השלישי יש היפוך: במקום "למלכה אין בית, למלך אין כתר" שרים "למלך אין בית, למלכה אין כתר". וזה מאוד מאוד חשוב לא להתבלבל).

(כולל הביצוע הדרמטי – יש שיאמרו דרמטי מדי – של רות דולורס וייס)

לפני די מעט זמן, בעקבות סיבוב האלימות האחרון בישראל ופלסטין, התחלתי לשיר לה גם את "האומנם", שביטא בדיוק את רגשותי בעניין. בלילות הראשונים הייתי על סף דמעות, אבל עם הזמן התחשלתי. מוצא חן בעיני שכליל אומרת "שלפי שיבולים".

מה קורה כשמקשיבים למלים

גם לאבי יש רפרטואר גדול ועשיר של שירי לילה טוב, שונה מאוד משלי. הוא כולל שירים כמו "ערב של שושנים", למשל. לפני שנה הוא התחיל לשיר לה את ערב כחול עמוק. אני מודה שאף פעם לא הקשבתי למלים של השיר לפני שהוא נעשה בן בית אצלנו, וגם מתוודה שהנחתי על ריטה כל מיני הנחות לא מבוססות בלי לברר מי כתב לה את המילים (מאיר אריאל). במלים אחרות, לא ציפיתי לשיר כל כך ממזרי, עסיסי ומלא רמיזות מיניות. כשהבנתי את מה שבין השורות קצת נעשה לי לא נעים לשיר לה את זה. לדעתנו, מדובר באשה חרמנית לעת ערב, שעסוקה בהזיות מיניות על מאהב ללילה אחד, שכנראה כבר לא ישוב.

אבל מה זה לעומת הזעזוע שהכה בי כשהואלתי להקשיב למלים של "ליל חניה". הכל בגלל י', שפירסמה לינק לאיזה שיר ישן של חנן יובל, שאף פעם לא סבלתי. אבל הייתי במצב רוח נוסטלגי ולחצתי על קליק, ואז זרמתי עם ההצעות האחרות של יו-טיוב עד שהגעתי אל "ליל חניה". את הלחן זכרתי בסוג של חיבה. יש בו משהו שמזכיר שדה אביב או את תחושת ההדר של נוף שנפרש אחרי שמטפסים על הר מכוסה בעצים סבוכים. בכל מקרה, לולא הכרתי קצת את התרבות הישראלית לא הייתי מנחשת שזה שיר על מלחמה. כל כך הרבה ישראלים קשורים איכשהו לצבא ולמלחמות: עצובים, נלהבים לקרב, נושאים עיניהם לניצחון ולתהילת הלוחמים. השילוב של נשים במקהלה של "ליל חניה" רק הופך את חדוות המלחמה למחליאה יותר. זה נוף ילדותי.

 ומכאן קצרה הדרך לסיום הפוסט הזה, עם שיר שלא שרו לי מעולם כילדה אבל מרגע שנחשפתי לעצבות המגויסת שלו לא יכולתי להתעלם ממנו יותר. באתר הזה תוכלו לשמוע את איה כורם שרה את "שכב בני" ("כשתגדל תהיה פועל!") ולהתפעל מאוסף של גופיות לבנות באיורים מראשית היישוב. למי שלא רווה מהשיר העצוב מדי של אביתר בנאי, שדרכו הכרתי את השיר הזה, אפשר להתרפק על עוד ביצוע, גם הפעם של אמא אמיתית, מהסרט "ילדי השמש" http://www.youtube.com/watch?v=dHzY9ExBDXM.

לילה טוב.

18 מחשבות על “איך לבחור שירי ערש לילדים, חלק ב'

  1. אין בשום מקום ביוטיוב את "אין חניה" העיבוד המיתולוגי שעשה גדי יגיל לשיר של אלתרמן
    מהזכרון: "אין חניה ואין כניסה בז'בוטינסקי, אין חניה ואין כניסה בדיזינגוף. אין חניה ואין כניסה גם בלוינסקי כי לא עשו פה חניה ליהודים, כי לא עשו פה חניה ליהודים.

    • אוי גדול, שכחתי מזה בכלל!
      במחשבה שנייה, יש משהו מאוד מרגיע ומנחם בשבילי בעובדה שיש עדיין כמה שירים שלא מופו ביו-טיוב. בכל זאת יש עוד צורך בזיכרון שלנו ובתקליטייה שלנו ובאסוציאציות הפרטיות שלנו, שלא מופיעות בגוגל סג'סט (זה הנושא לפוסט הבא שלי, שמחכה בטיוטות כבר יותר מדי זמן…)

  2. אני יושב לי בעבודה בערבות קנדה המושלגת והקרה…ושומע את השירים שצירפת ובלי קשר לשירי ערש לילדים…מתאפק שלא לבכות על המדינה שהייתה פעם שלי והיום כבר כל כך לא.

  3. פוסט מקסים. מאוד אהבתי את הרעיון לשיר את "איש קטן בטלוויזיה כשיר ערש. מי יודע אילו עוד שירי ערש מתחבאים בלב הרוק העברי?

    שימח אותי לפגוש כאן בשיר או שניים שהצעתי לך לפני שנים כשאזלו לך הרעיונות. אולי אנסה להציע עוד כמה?
    בואי אמא, המקסים ומכמיר הלב – http://www.youtube.com/watch?v=Fhn2qTnPja0
    בואי לאילת – http://www.youtube.com/watch?v=-s7B10ceWyo
    שדות גולדברג – http://www.youtube.com/watch?v=qPtl8wj36mc
    שני שושנים – http://www.youtube.com/watch?v=F5CFC-Mh_sg
    בלדה על שלושה חתולים (אין ברשת את הביצוע של אריק איינשטיין ויוני רכטר, אבל הפרשנות הבלוזית שלהם היא זאת שבגללה אני אוהב מאוד את השיר) – http://www.youtube.com/watch?v=61jAfCcb_AM
    כשאור דולק בחלונך – http://www.youtube.com/watch?v=eF_dvRjViJw

    ויש גם את "שיר על מעיין וים". לחן מקסים, על אף שהמלים ממש טראגיות והמסר מעט בעייתי, לפחות אם מפרשים אותו כ"אל תשאפו לגדולה" http://www.youtube.com/watch?v=EuO1Aii2RYk

    הלוואי ופעם אוסיף להם איזה שיר משלי.

    • תודה רבה אודי (:
      שלושה חתולים זה נהדר! שכחתי ממנו לגמרי. אנסה אותו הלילה, אם נסיכת ההרגלים תרשה לי..
      "בואי אמא" עצוב לי מדי. אני בטח אבכה תוך כדי הרדמה P:
      מחכה לשיר שלך!

  4. פוסט מקסים וכל כך הרבה שירים מופלאים שלא זכרתי ורבים מהם לא ידעתי!
    מענין לי לגלות ש"בואי אמא", אולי בגלל הזיקה ההדוקה בין הלחן למילים, מעציב ככה גם אתכם. הוא חרות לעד בלבי. פעם, לפני הרבה הרבה שנים, השמיעו בגן שלי את "בואי אמא". בתגובה פרצתי בבכי מר שלא נגמר. ים של דמעות. לבסוף הגננת, שאני זוכרת כקשוחה למדי, "נשברה" באמצע היום, נטלה עמה את כל ילדי הגן ויחד צעדנו כולנו מעדנות אל ביתי להחזיר אותי לאמא (נכון יותר, את אמא – אלי).
    לא חשבתי על כך קודם, אבל גם אצלנו, שירי השינה האהובים הם לאו דווקא שירים שנכתבו לילדים.
    הו אילנה, היה גם שיר ערש ששרתי לאביגיל בשנה – שנתיים הראשונות לחייה. (הו אביגיל, ליתר דיוק, אוי לבושה)
    ושיר הערש הכי מבוקש על ידה הוא ללא ספק "מאיה".

    • נכון, נכון, גם אני שרתי את "מאיה" איזו תקופה.
      והכי מצחיק ששכחתי את שיר הערש הכי מזעזע והכי ותיק אצלנו, שאני שרה כמעט כל לילה – זה ממש פרוידיאני שלא כתבתי על "לילה לילה" של אלתרמן, ואיך אחרי שנים כליל פתאום הבינה במה מדובר…

  5. איזה כיף לדבר על שירי ערש.
    לגבי שכב בני וכו', בשעתו המצאתי לו שפע בתים חדשים שרובם נשתכחו אבל אחד נותר אם מישהו רוצה להשתמש. זה לפי המנגינה של "מיילל בחוץ התן" וכו':

    סוס נרדם על כר של תלתן
    נם יונה בלווייתן
    גם אתה בני הקטן
    נומה שכב ושן.

    אני לא מפחדת ממילים עצובות, אז שרתי גם את "שיר הליצן" של בני ברמן (שמש עולה יורד גם הליל, אך הליצן עוד ממשיך וצוהל. בלדה אמיתית), ואת "לילה לילה" כמובן. וגם "שני שושנים" שהוזכר למעלה הוא נפלא, ו"זמר אהבה לים" של רפאל אליעז שיש לו מנגינה מושלמת. ו"עמנואלה", בלדה ממלחמת האזרחים בספרד שהיתה אהובה מאד על שני ילדי. ו"על אם הדרך עץ עומד" של מאנגר הוא נפלא.
    בעצם לבני הגדול בעיקר דקלמתי שירה. ופעם ניסיתי את זה על בני הקטן. דקלמתי לו שיר של אצ"ג בקול המרדים ביותר שלי:

    השעה עייפה מאד כמו לפני השינה.
    כילד אסופי, בכותנתי הלבנה בלבד,
    אני יושב וכותב בחלל כמו עלי לוח:
    לא איכפת, לא איכפת.

    אם יבוא החתול השחור אל הכד וילוק
    את שייר החלב הלבן ויהפוך את הכד,
    אני אעצום את עיני לישון ואישן עד עד – –
    לא איכפת, לא איכפת.

    והוא אמר: איך אני יכול להרדם כשאת מדקלמת לי שירים מצחיקים כאלה?

    בגלל המחסור בשירי ערש בקשתי מאחותי שתלחין לי אחד כמתנת לידה. היא הלחינה לי את "מחצית החיים" של הלדרלין בתרגום פנחס שדה. אני יכולה ללמד אותך בהזדמנות… וגם בלדה שכתבתי להצגת היפהפיה הנרדמת היתה שימושית…ואם את באמת רוצה לבכות http://maritbenisrael.wordpress.com/2010/04/08/שירי-ערש-ליום-השואה/

    • תודה מרית, תוספות נפלאות וגם – הלוואי שהייתי יכולה לשמוע אותך שרה (אבל אני, כאמור, באנגליה).

      את "על הדרך עץ עומד" היינו שרים בבית הספר היסודי שלי משירון מלא בשירים עגומים ורציניים. מנהל בית הספר היה שר במערכת הכריזה הביתספרית וכולנו שלפנו את השירונים ושרנו יחד עם המורה. היה בזה משהו מאוד הזוי. ביידיש זה נשמע אפילו עוד יותר עצוב.

      על עצב וילדות אני יכולה לכתוב בלי סוף – גם על כמה עצוב להיות ילד וגם על כמה המבוגרים בימינו משתדלים בכל כוחם להעלים את העצבות מעולם הילדות. וכמה זה חסר תוחלת וטיפשי ומזיק, אבל גם כמה קשה להתנגד לזה.

      • כמובן שבדורות הקודמים דאגו שלא להעלים את העצב אלא לדחוף לנו אותו בכוח לילדות. כך שאם אנחנו גדלים בארץ שטופת שמש לחופי הים התיכון כדאי שנדע שבעצם אנחנו בפולין העגמומית עם פריץ אכזר וגויים שיכורים מסביב. באמת רעיון מצויין לשיר לילד לפני השינה על יהודי שנרצח על אם הדרך עם פירוט של העינויים כדי שהילד לא יחמיץ שום פרט ועם זה שילך לחלום חלומות פז.

  6. פינגבק: איך לבחור שירי ערש לילדים, חלק ג' | גולה מרצון

  7. פוסט מקסים! אנחנו שרים לילה לילה, כי לשניהם יש פטיש מטורף על השיר הזה. אבל פרח שחור זו בחירה לשיר ערש.

    • תודה על התגובה! לא זו בלבד שגיליתי על קיומו של הבלוג שלך – עכשיו אני גם יכולה להגיד שיש לי קוראים באנדורה. (:

    • תודה רבה, נפלא ממש! עדיין לא שמעתי את הכל, השפע עצום ומסחרר.
      אני אגב חולקת על הפרשנות שלו של "לילה לילה" כשיר ערש – בעיני זו בלדה קלאסית עם גבירה בחלון ואין בה שום דבר שרומז שהנמענת היא ילדה.
      וגם האנימציה נהדרת.

  8. פינגבק: שנתיים לבלוג | גולה מרצון

  9. פינגבק: איך לבחור שירי ערש לילדים | גולה מרצון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s