חברי האהוב א' סיפר לי אתמול על משהו שבאופן מפתיע ממש הרגיז אותי. עד כדי כך שהערתי את הבלוג והזכרתי לו שפעם היו פה מתכונים. ובכן, מתברר שיש בפייסבוק אנשים שחושבים שהטרנד הזה של טבעונות בישראל הוא שעשוע לאשכנזים עשירים, ומזרחים אמיתיים עם גאווה במורשת אוכלים בשר. למען הגילוי הנאות אציין שא' הזכיר את זה די בחטף ואני הרי לא בפייסבוק, אז לא קראתי בעצמי. ייתכן שאני מתפרצת לדלת פתוחה. ייתכן שאני מחמיצה כאן איזה דיון ממש עמוק וחשוב על זכויות יתר ודיכוי. אבל באמת יש מישהו שחושב שדיכוי אחד מצדיק דיכוי אחר? שמי שמדוכא מקבל פטור מגילוי סולידריות עם שאר היצורים הסובלים בעולם? שמי שסובל מאפליה מוסדית וחברתית פטור מהזכות לגלות חמלה, לקבל החלטות מוסריות? מישהו באמת חושב שטבעונות פוגעת במאבק המזרחי לשוויון או באה על חשבונה? מה הקשר? ובעיקר – מישהו באמת חושב שאוכל טבעוני יקר יותר??? בקיצור, חשבתי שכל זה כבר מאחורי, אבל מתברר שלא. אני ממש עצבנית.
אז חשבתי שבמקום להתעצבן אני יכולה להציע כמה מתכונים טבעוניים זולים וקלים להכנה שכל אחד יכול להכין גם הוא עובד במשרה מלאה בשכר נמוך.
הערה למי שחי על הירח וחושב שאוכל משביע הוא לא טבעוני: פסטה יבשה, אורז, בורגול, קוסקוס, פירה ופולנטה הם אוכל טבעוני שהולך טוב עם כל ההצעות כאן.
קציצות בצל בסגנון הודי
מה צריך?
3 בצלים
2 שיני שום
צרור כוסברה
קמח חומוס
אבקת אפייה
כמון
כורכום
פלפל שחור
מלח
פפריקה
שמן
מה עושים?
מגררים את הבצל דק-דק בפומפייה או במעבד מזון.
סוחטים את הבצל המגורר מהנוזלים.
קוצצים את הכוסברה והשום.
מערבבים עם הירקות עם היבשים:
כוס קמח חומוס (בערך),
כפית אבקת אפייה (בערך)
והתבלינים (לפי הטעם).
מערבבים עד שמתקבל מרקם קצת מתפרק אבל יציב, לוקחים בכף כמות של קציצה ומשטחים קלות, ומשליכים למחבת עם מעט מאוד שמן (או למי שלא מפחד מטיגון, להשליך לשמן עמוק ולטגן כמו פלאפל).
אם מטגנים קלות במחבת, הופכים אחרי כמה דקות. אפשר לטגן רק טיפה ולהעביר לתנור לאפייה קצרה בחום גבוה.
צ'ילי טבעוני מקופסאות שימורים וכמה דקות עבודה
לפעמים הילדים רעבים כשאין לי זמן וסבלנות. אז אם אני לא מכינה פסטה או לזניה לעצלנים, אני מכינה צ'ילי מקופסאות שימורים. אם לא התעצלתם והשריתם מראש שעועית, סחתין עליכם. אצלנו התקלקל הפריזר לפני חודשיים ומאז אין לנו שום קפואים.
מה צריך?
קופסת שעועית אדומה
קופסת שעועית לבנה
קופסת שעועית צבעונית
שני בצלים
שום
בטטה או דלעת או שתיהן
סילאן
פסאטה עגבניות או קופסת שימורים של עגבניות מרוסקות
מלח
פפריקה
פלפל
כורכום
כמון
מה עושים?
מטגנים את הבצל
מוסיפים קוביות בטטה ו/או דלעת
מבשלים עד שהירקות מתרככים
מוסיפים את השעועיות והעגבניות
מוסיפים בערך כף סילאן
מתבלים (בטח שמתם לב שזה צ'ילי בלי צ'ילי, כי אצלנו לא אוהבים חריף).
מערבבים ומוסיפים מים לפי הצורך
מבשלים עד שהשעועיות והבטטה ממש ממש ממש רכות, כמעט מתפרקות (צריך לצאת קליל, נימוח ומתקתק ולא גוש כבד של שעועיות).
זהו. להגיש עם אורז נקי או עם פולנטה שבושלה עם ציר ירקות וקצת שמן זית
ארוחת פסטה מהירה
אני בטוחה שאנחנו לא המשפחה היחידה שלכל אחד יש טעם משלו, וזה סיוט להכין ארוחה שכולם יהיו מרוצים ממנה (אלא אם זה תפוחי אדמה בתנור).
בשביל זה המציאו את קונספט ארוחת הפסטה בסגנון בר סלטים. מכינים כמות גדולה של פסטה עם כלום בשתי צורות (נגיד, ספגטי ופנה) ומכינים כמה דברים פשוטים (וזולים) לאכול עם הפסטה.
למשל:
- רוטב שמן זית ושום
- רוטב ירקות צלויים עם עגבניות: צולים בתנור עם קצת שמן זית ומלח פלפלים, שום, גזר וכדומה. כשהירקות צלויים, טוחנים אותם בבלנדר יד עם רסק עגבניות, מתבלים קצת בטימין ופלפל – וזהו. אם הילדים שלכם לא מפחדים מירקות שלמים, אפשר פשוט לערבב את הפסטה עם הירקות הצלויים, לדעתי זה נורא כיף.
- דברים ירוקים: מקפיצים בווק כל מיני דברים ירוקים עם שמן סומסום (או פשוט סומסום. זה יותר זול וכמעט אותו טעם) ופלפל שחור, למשל אפונת שלג (אם זה יקר לכם, גם שעועית דקיקה מהקפואים של סנפרוסט תעשה את העבודה), ברוקולי, אדממה (אם זה יקר לכם פשוט תעזבו), תרד ומה שמתחשק.
- פטריות: להקפיץ מעט עם שום, שמן זית וטיפה חומץ בלסמי וכוסברה.
- חצילים: פשוט לטגן ולהוסיף שום ושמן זית, למעוך קלות ולערבב את הפסטה עם עגבניות טריות ופטרוזיליה.
בתיאבון ותעשו לי טובה תפסיקו עם השטויות.
גולה מרצון 
נפלא: את מתעצבנת והקורא המצוי נהנה.בקרוב אנסה את מתכון הצ'ילי.
וברור שאת צודקת לגבי טבעונות ומחירה.
לגבי חפיפות של מאבקים ועניני חמלה: למרבה הצער, ההיסטוריה וחיי היום יום מוכיחים שוב ושוב שרגש לגבי עוולות מסוג אחד לא תמיד הולך יד ביד עם חוש צדק מפותח באופן כללי. עצוב, אבל כנראה שזה חלק אינהרנטי מהאופי האנושי.
תודה (:
אוקי, אוקי. לא כולם חייבים לחשוב כמוני. גם אין לי מונופול על החמלה וקצת צניעות לא תזיק לי; אני מבינה שזכויות בעלי חיים לא עומדות בראש מעייניהם של רוב האנשים ואפשר לתחזק חוש צדק מפותח גם בלי להיות טבעוני. אבל עדיין, איך זה קשור לאשכנזים ולעשירים?
הטענה היא שהטבעונים עסוקים בלרחם על חיות כדי שלא יצטרכו לראות מה הם עושים לבני אדם. יש בזה יותר משמץ אמת. כשמטיחים בפניך איזה עוול הכי קל זה לעקוף אותו בטענה שיש עוול יותר גדול שעד שהוא לא יסתיים מיותר להתעסק בעוול השני. כך מרגישים הרבה מבני עדות המזרח לגבי המאבק בכיבוש. הנה, הם אומרים לעצמם, האשכנזים מצאו להם דרך להתעלם ממה שעשו לנו בשנות החמישים כי משום מה יש בעיה הרבה יותר דחופה שבאה קודם.
כאישה, את לא יודעת שתמיד זכויות נשים נדחקות הצידה בתירוץ הקבוע ש'כן זה חשוב אבל יש משהו יותר חשוב שצריך לעשות קודם'?
מבינה את הטיעון, אבל דוחה אותו מכל וכל. כאשה, אני גם טבעונית, גם פעילת שלום וגם תומכת בשוויון זכויות לכל אדם.
מי שטוען שאסור לדחוק מאבק חשוב אחד מפני מאבק חשוב אחר לא אמור לעשות בדיוק את זה ולאכול בשר בהפגנתיות "כי כן, זכויות בעלי חיים זה אולי חשוב אבל יש משהו יותר חשוב שצריך לעשות קודם". זה ממש לכרות את הענף שעליו יושבים. קוראים לענף הזה סולידריות.
אגב, בחזקת עיקר שכחתי – הטענה הזאת מבליעה את הטענה השקרית שטבעונים הם אשכנזים, בשעה שזה פשוט לא נכון בכלל. כמו לטעון שאשכנזים הם שמאלנים ומזרחים הם ימנים. סתם דעה קדומה.
יקירתי,
איך פספסתי את הפוסטים שלך לאחרונה? אולי בגלל ההנקה המטורפת שהולכת כאן.
בתור החברה הספרדיה המקצוענית שלך אני רוצה לספר לך משהו שספרדים מנסים לשכוח – אוכל ספרדי במקור היה אוכל כמעט ללא בשר (מטעמי עוני וחוסר נגישות, לא מאידיאלים). כלומר – אין אוכל שיותר קל להפוך לטבעוני מאוכל ספרדי. הדיכוי בישראל גרם לאובססית הבשר הספרדית בנסיון להוכיח שאנחנו ראויים ליחס כי יש לנו אמצעים.
צודקת מי שאמרה לך שמצב הספרדים בארץ כה מדוכא שאין להם פניות למאבקים נוספים, בעיקר כי מאבקנו תמיד נדחק לשוליים אבל זה לא מצדיק את העדר הסולידריות העניין הוא כשאתה טובע אתה מתקשה לרחם על מי שהרפסודה שלו רעועה וטבעונות היא הלך מחשבה שמגיע מתוך פנאי למחשבה שכזו של לעסוק בצרותיהם של אחרים (בע״ח במקרה זה) ויש מי שאומרים שמכיון שבעלי חיים לא תובעים לעצמם חלק מזכויות היתר של האשכנזים קל לאשכנזים לדרוש זכויות לאותם בע״ח בעוד הספרדים רוצים חלק מהעוגה הלבנה של ישראל
אנסה להסביר את עצמי יותר טוב כשאסיים להניק את מי שהתעורר כרגע
אסתר של אהליאב
תודה אסתר, תגובה קולעת כפי שאפשר לצפות ממך (:
אני מסכימה אתך שפנאי רגשי/מנטלי לטבעונות הוא סוג של פריבילגיה. אני לא מצפה מאנשים שעסוקים עד הצוואר בסוגיות אחרות לעשות שינוי גורף באורח החיים שלהם או לפנות מקום בלב לעוד משהו. אבל מכאן ועד שלילה עקרונית של הטבעונות יש מרחק עצום.
חוץ מזה, הטענה שטבעונות היא עסק לאשכנזים מקוממת אותי. זה כבר דיון אחר, אבל בעיני סוג השיח הזה מחזק סטיגמות שליליות במקום להעיף אותן לכל הרוחות (ר' תגובתי הקודמת בנוגע לזיהוי האוטומטי של ספרדים עם הימין).
אהבתי את הטיעון על הנכונות של האשכנזים לנטות חסד לבעלי חיים שלא מתחרים אתנו על משאבים (: אבל באמת שזה חוזר לאותו מקום. נכון שבתור אשכנזית יש לי בישראל פריבילגיות, אבל זה לא עזר לי לקנות דירה או לגמור את החודש, בעוד שחברי הספרדים קנו ואפילו חוסכים. כלומר, אם מדברים על נתחים סימבוליים מהעוגה – כרסי מלאה. אבל בתכלס, לא קיבלתי יותר מדי פרוסות מהעוגה הלבנה. (כן, ברור שאני מבינה שיש קשר בין השניים ושההון הסימבולי מאפשר דריסת רגל גם בעולם העבודה והאקדמיה – אבל מותר לי לפעמים לדבר מהזווית האישית שלי, לא?)