היום (אל תאמינו לוורדפרס, זה בשבוע הראשון של מאי 2016) שוב הלכתי להפגין מול בית מעצר לפליטים (הפעם עם לילה, שהצליחה להעיף עפיפון מעבר לגדרות התיל הגבוהות!). והיה שם המון אוכל טעים של וג'י קייטרינג. ונזכרתי שפעם לפני כמה חודשים כתבתי איזו טיוטה לבלוג ורצתי לשלוף אותה מתהום הנשייה. אז הפעם אני מתחילה מהסוף ואז תיכנסו למנהרת הזמן ותנחתו בשבוע גשום וגועלי בנובמבר. כי ככה זה.
ההפגנה היום היתה חלק ממפעל מדהים של שיתוף פעולה בין פעילים ברחבי העולם. בממלכה המאוחדת הפגינו בכל רחבי האי וגם באירלנד, וחוץ מזה היו הפגנות בעשר ארצות אחרות, מארה"ב ועד איסלנד. מרגש ומלהיב להיות חלק מתנועה כזאת (אם אתם בטוויטר, חפשו ShutThemDown#). (הנה תראו כאן)
לילה באה ברצון להפגנה, אם כי קצת התאכזבה כשהתברר שאנחנו סתם בועטים בגדר כדי שהעצורים בפנים ישמעו אותנו ולא בניסיון להפיל אותה ולשחרר אותם. "מה הטעם?", היא אמרה בעצב. המחשבה שאנשים כלואים בפנים היתה לה קשה מאוד, אבל העפיפון שחדר מעבר לגדר הגבוהה הצהיל את רוחנו, וכשהקפנו את בית המעצר העצום וצעקנו, שמענו קריאות מבפנים. שמעו אותנו. הצלחנו. חזרנו עייפות אך מרוצות אבל אז לא הצלחתי להיכנס לאימייל הקבוצתי כדי לשלוח את ההודעה לעיתונות. אידיוטי ברמות.
===
וווש, מנהרת הזמן
===
נובמבר 2015. בימים האחרונים בקושי הייתי בבית. ביום שישי נסעתי עם כמה מחברי הקואופ לכנס הארצי של רשת הקוהאוזינג הבריטית, שבו נזכרנו עד כמה הפרויקט שלנו יוצא דופן בנוף הארצי; רוב המשתתפים היו בריטים לבנים ומבוגרים מהמעמד הבינוני עם כסף לקנות בית ועם השכלה אקדמית. אני בטח אכתוב על זה עוד הרבה בעתיד הקרוב, אבל לא עכשיו. היום אני רוצה לדבר על אוכל. לפני שנסענו (שלוש שעות נהיגה לכל כיוון!!) ארזתי משהו לאכול ליתר ביטחון, אבל לשמחתי האשה החביבה שעמדה בעמדת ההרשמה שאלה אותי "את הטבעונית?", ושלחה אותי לפטפט עם השף החמוד, שהכין לי מנה של אורז עם ירקות וגם סנדויץ' טבעוני עם חומוס. למה צריך להכין במיוחד סנדויץ' חומוס? ובכן למרבה הזוועה מתברר שאת שאר כריכי החומוס הוא מרח קודם בחמאה!! טוב לדעת, זה באמת משהו שלא העליתי בדעתי קודם. עכשיו אהיה יותר זהירה בפעמים הבאות. בכל מקרה, די שמחתי שהתחשבו בי, כי טבעונות היא לא דבר מאוד נפוץ באנגליה (חומוס עם חמאה, כן?!)
לאירוע שאליו נסעתי למחרת הכנתי ערמות של אוכל. גם הפעם נסענו שלוש שעות לכל כיוון, אבל לא לכנס של בורגנים עם שיק בוהמייני אלא להפגנה מול בית מעצר לנשים (וילדים!!) שמיועדות לגירוש. רובן מבקשות מקלט שלא הצליחו לשכנע את הרשויות שהן לא ייעלמו או שהטענות שלהן מוצדקות. חלקן בכל מיני סיטואציות בעייתיות אחרות עם רשויות ההגירה (נגיד, סטודנטיות שנגמרה להן הוויזה לפני שנגמרו להן הלימודים, או נשים מארץ אחרת שנישאו לבריטי ואז משהו השתבש להן – לפני חודש התקשר לטלפון התמיכה שלנו מישהו שאחיו בכלא ועכשיו גיסתו הפקיסטנית בסכנת גירוש, כי הם "לא חיים כבעל ואשה" כפי שדורשים תנאי הוויזה שלה. הזוי). אבל נחשו מה? גם כאן היה קייטרינג טבעוני. יותר שווה.
על הקייטרינג האקטיביסטי הזה מנוטינגהם שמעתי אגדות, אבל עד כה לא נתקלתי בו. זה מרגש להיות חלק מתמונה שדמיינת ולגלות שזה באמת מדהים כמו בסיפורים, ושאת בתוך התמונה! והם היו כאלה חמודים שהלב נמס. הם סיפרו לי שהם עסק חברתי שמגיש אוכל טבעוני בפסטיבלים ואירועים, אבל את הכסף שהם מרוויחים הם משקיעים בחלוקת אוכל בחינם (או בתרומה) בהפגנות. והם מפגינים בעד כל הדברים שאני אוהבת ומפיצים את בשורת הטבעונות באופן הכי סולידרי שאפשר לדמיין. והם גם אורגנים, וקונים מוצרי סחר הוגן איפה שרק אפשר, ומוצרים מקומיים איפה שרק אפשר, ובכלל האתיקה שלהם והגישה שלהם מעוררות הערצה. כי מי לא שמח לקבל מרק עדשים ובטטה באמצע הפגנה ביום חורף גשום? מישהו יכול להגיד לא למאפה תרד וטופו ענקי, ועוד בחינם? מישהו יכול לסרב לתה עם חלב סויה? ועוגת השוקולד שלהם היתה פרוסה לפרוסות ענקיות. כשחתכתי אחת לחצי הפעילים שעמדו בדוכן הסתכלו עלי כמו שתי אמהות פולניות (אע"פי שאחד היה ממוצא הודי והשני היה שחור) ואמרו שאני עוד אחזור לחצי השני (הם טעו. זאת היתה עוגה ענקית. טעימה בטירוף, אבל ענקית).
ולקינוח הנה תמונות מההפגנה ההיא.
גולה מרצון 